המדוזה הנפוצה ביותר בחופי ישראל. שייכת למחלקת מדוזות הסוכך ומקורה ככל הנראה באוקיינוס ההודי.אובחנה ע"י פרופ'בלה גליל כפולשת לים התיכון דרך תעלת סואץ. סימן זיהוי בולט שלה הם החוטים רבים המשתלשלים מגופה באזור הזרועות והפעמון הגדול הפחוס ומהמחוספס שלה. בקיץ 1976 תועדה לראשונה נוכחותה של החוטית הנודדת בים התיכון ומאז שנות השמונים נצפים נחילים אדירים שלה מול חופי ישראל. התפשטה מחופינו לכל מזרח הים התיכון ולאחרונה נצפו נחילים שלה גם בתוניסיה וסרדיניה במערבו.

לשעבר מסרקנית ליידי. זו אינה מדוזת סוכך. המבנה שלה אליפטי ואינו מתחלק לפעמון וזרועות. על גופה ארבע שורות ריסים זוהרים. מסרקניות אלו הן בעלות עמידות סביבתית גבוהה ומסוגלות לחיות בטווח טמפרטורות ומליחויות גדול מאוד. מקור מסרקנית ליידי כנראה מהאזור המערבי של האוקיאנוס האטלנטי, אך היא התפרסמה בעיקר לאחר חדירתה לים השחור, שם חוללה נזק אקולוגי נרחב. כיום כבר ניתן למצוא את המסרקנית הזו באופן נרחב בחופי הים התיכון של ישראל, איטליה, ספרד, צרפת ובאזורים ועוד החל משנת 2007 לערך.

לשעבר מדוזה מצויה. הייתה הנפוצה ביותר בחופי ישראל עד להגעתה של החוטית הנודדת.יש לה פעמון קמור וחלק ופחות זרועות צורבות מאשר לחוטית. היא גם צורבת פחות ובדרך כלל גודלה קטן יותר. אנחנו רואים אותה בעיקר לפני ובראש נחילי החוטיות בקיץ. תפוצתה כוללת את מזרח האוקיאנוס האטלנטי, הים התיכון והים השחור.

נקראה בעבר פילוריזה. מתאפיינת בנקודות הלבנות על גבי הפעמון שלה. זוהתה באזורנו לראשונה בחופה הים תיכוני של ישראל בשנת 1965 אבל נעלמה לחלוטין מאז עד לשנת 2009. בעשור האחרון הפכה נפוצה מאד בחופי ישראל בנחילי תחילת הקיץ. המקור שלה בחופי אוסטרליה, ופריחות מאסיביות שלה נרשמות מאז שנת 2000 גם במפרץ מכסיקו.

לשעבר אורליה. תפוצתה של מדוזה זו היא קוסמופוליטית (נפוצה במרבית האוקיינוסים והימים), יתכן וזו הסיבה שהיא גם המדוזה הנחקרת ביותר עד כה. קוטר הפעמון 10-30 ס"מ. טווח הטמפרטורות בהן היא יכולה לחיות הינו גדול יחסית, עובדה המאפשרת את התפוצה הנרחבת. נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל וקיימת בתפוצה נרחבת יותר באזור ים סוף ובחופי אילת. סימן הזיהוי הייחודי שלה הן ארבע הקשתות הנשקפות מבעד לפעמון שלה כאשר מסתכלים עליה מלמעלה. פרסות אלה מכילות את הגונאדות - איברי הרבייה שלהן

תפוצתה של המדוזה הזו, מסוג קוטילוריזה, בעיקר במערב הים התיכון, בים האיגאי ובים האדריאטי. צורת הפעמון שלה מזכירה ביצה-עין ומכאן שמה. קוטר הפעמון בדרך כלל 10-25 ס"מ. נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל בנחילי תחילת הקיץ. היא נחשבת בעלת כושר שחייה גבוה יחסית למדוזות אחרות.

מדוזה נפוצה מאוד באירופה, בעיקר במערב הים התיכון. קטור הפעמון שלה כ- 5-10 ס"מ ותפוצתה רחבה גם באזורים שונים בים סוף,באוקיאנוס האטלנטי ובאזורים חמים של האוקיאנוס השקט.תפוצתה נדירה ביותר בחופה הים תיכוני של ישראל.פירוש המילה noctilucaביוונית הוא זוהרת בלילה ואכן ביכולה לייצר אור בתהליך המכונה "ביו-לומנציה"

מסרקנית לא צורבת זו היא בעלת גוף שטוח ומשולש. היא ניזונה על זואופלנקטון ומסרקניות אחרות (ובכללן מסרקנית ליידי). הגיעה, בטעות או במכוון, ממערב האוקיינוס האטלנטי לים השחור בסוף המאה ה-20 וסייעה לווסת בו את אוכלוסיית מסרקניות ליידי שגרמו בו לקריסת הדיג. משם התפשטה בעקבות הטרף שלה לאזורים שונים בים התיכון. בישראל מסרקנית ברואה נצפתה לראשונה בשנת 2011 והיום היא כבר נפוצה למדי (אם כי פחות ממסרקנית ליידי).

זאת איננה מדוזה קלאסית. סאלפות חיות בדרך כלל בחלק העליון של עמודת המים וניזונות ממיקרו-אצות. יש להן כושר תנועה וזה אחד מבעלי החיים עם יכולת הגדילה המהיר ביותר - הן מסוגלות להכפיל את אורך גופן במשך כשעה בלבד אם יש מספיק מזון באזור. כאשר הן מתרבות,בצורה אל-מינית, הן בדרך כלל נשארות מחוברות זו לזו ויוצרות שרשראות ארוכות המשתרכות לאורך כמה מטרים. דור חדש של סאלפות נוצר במשך מספר ימים בודדים, מה שעשוי לגרום לנחילי ענק המכסים כמה מאות קילומטרים רבועים, בעיקר באוקיאנוסים. היות והסאלפות נמצאות בעיקר במים עשירים בחומרי הזנה, לא נראה אותן תדיר בחופי ישראל ובמזרח הים התיכון בכלל, אך לעיתים אכן ניתן לחזות בהן גם בקרבת החופים.

המדוזה ההפוכה ( upside down Jellyfish ) נצפית לרב כאשר הפעמון הוא שנמצא למטה והזרועות כלפי מעלה. קוטרה לרב לא עולה על 15 ס"מ. יש לה אצות שיתופיות (סימביונטיות) בזרועות המופנות כלפי מעלה, לכיוון האור והיא מבצעת פוטוסינתזה. מצויה לרב בלגונות ובמים שקטים רדודים. זוהתה לראשונה בים התיכון בתחילת המאה ה-20 כמהגרת מים סוף. בחוף הישראלי זוהה מין זה בסוף שנות ה-80 והיא נדירה בחופינו.

לשעבר שורשנית ים-סופית. מדוזה זו אינה צורבת. היא הוגדרה כמין חדש למדע בשנת 1908 על ידי גוסטב שטיאסני, מדען אוסטרי ממוצא יהודי שאסף מדוזות מים סוף וניבא שבעתיד הן יגיעו גם לים התיכון דרך תעלת סואץ. רק בשנת 2012 הגיעו השורשניות לחופי ישראל והחלו להתבסס בהם, ומאז נצפו מספר פעמים בנחילי הקיץ.

לשעבר נודדת ים כוכבנית. זהו מין חדש למדע, שנצפה לראשונה בחופי ישראל בשנת 2010. זוהתה ע"י פרופ' בלה גליל ופרופ' ליסה גרשווין. שמה השני (נודדת) ניתן לה עקב ההשערה כי היא נדדה אלינו מן האוקיינוס ההודי ושמה הראשון על שם צורות הכוכבים המופיעות על גבי הפעמון שלה. היא אינה גדולה (5-15 ס"מ בדרך כלל), צבעה וורוד והיא אינה צורבת.

לשעבר חגורת ונוס. מסרקנית זו נראית כמו סרט רחב שקוף הנראה כנע בגלים.  אורכה עשוי להגיע עד מטר וחצי,בעלת תפוצה רחבה בכל ימי העולם הטרופים והסוב-טרופים.ניזונה מפלנקטון ואינה צורבת.בארץ טרם נראו נחילים שלה אבל נרשמו תצפיות בודדות רבות.

צילום: אנדרי אהרונוב

כפתור הים הכחול הוא קטן (קוטר פעמון 1-3 ס"מ)  ונפוץ במים העליונים של כל האוקיינוסים והימים הטרופים והסוב-טרופיים. הוא מורכב משני איברים עיקריים - מצוף דמוי כיפה ומושבה הידרתית שדומה לזרועות של מדוזות הסוכך. בזרועות ישנם תאים צורבים אך הצריבה שלהם חלשה ביחס למרבית המינים האחרים. כפתורי ים נסחפים בזרמים באופן פאסיבי למדי ואינם שחיינים טובים כמו מדוזות הסוכך. 

מדוזות מצפן נפוצות למדי בעולם אך לא נצפו מעולם בארץ עד לשנת 2015, אז צולם פרט בודד. רק בשנת 2019 צולמה שתמונה שניה על ידי חוקרים ואזרחים בפרויקט 'מדוזות בעם' וזוהו כמין חדש בישראל. בשנת 2020 נלכדו פרטים זהים בתורכיה ובדיקה גנטית העלתה שמדובר במין חדש שלא היה ידוע למדע עד כה.

הידרומדוזה קטנה (עד 10 ס"מ) ושקופה, עם "צלעות" כהות נמתחות משולי הפעמון. אינה צורבת

קבוצה של מעל 800 מינים של מדווזות קטנות שקופות, שקוטר הפעמון שלהן בדרך כלל לא עולה על 1 ס"מ. אמנם קיימים מינים גדולים יותר וצורבים של הידרומדוזות אך אלו טרם נצפו בישראל. בתמונה הידרומדוזה מvמין Oceania armata